איך להתמודד עם דרישות הילדים לצריכת מותרות נוכח המצב הכלכלי וההוצאות הגדולות בתקופת החגים?

החופש הגדול נגמר, החגים בפתח, עד לפני כשבוע היינו עסוקים בחיפוש אחר פעילויות  מגוונות ומעניינות עבור הילדים מוכנים להוציא על כך את  מיטב כספינו.

והינה החגים בפתח ושוב הוצאות של בגדים חדשים, נעליים, הוצאות ענק, וזה עוד לפני שהגענו להוצאות של ארוחות החג.

כשאנחנו יודעים שיש לנו את התקציב עבור המותרות כמו בגדים נעלים משחקים פלאפונים ושלל מסכים וכו', אנחנו קונים לילדים בכיף, זה משמח ונותן לנו תחושה טובה. כי אנחנו  מאוד רוצים לשמח את הילדים שלנו ומוכנים להתאמץ על כך מאוד. כהורים תמיד יש לנו רק כוונות טובות.

אך מה קורה שהילדים דורשים מאיתנו שנקנה להם בגדים חדשים, נעליים, מכשרים למיניהם ושלל מותרות ומבחינתנו זה כרגע מיותר כי עדיף לנו להשקיע בדברים אחרים? במיוחד בימינו, כשיש צריכה מוגברת ומוגזמת של כל דבר כמעט.

הרבה פעמים קשה לנו להגיד להם "לא", או שאנחנו אומרים להם "לא" מהוסס ומלאים ברגשות אשם שאנחנו לא מסוגלים להיענות לדרישות שלהם. 

בואו נבחן מה קורה בשטח:

נגיד שאנחנו ממש מתאמצים, חונקים את עצמינו (מבחינה כלכלית) ונענים לדרישה אחת או שתיים של הילדים, אנחנו קונים להם את מה שרצו. הרבה פעמים זה לא מספק והדרישה גדלה או השתנתה.  מה גם שהם לא מודים לנו על המאמץ הכביר ואנו חשים שהילדים לא מעריכים מספיק את המאמץ שלנו וחוזר חלילה  

כשאנחנו כביכול "מתעלים" על עצמינו ומוציאים כסף שאין ברצוננו להוציא ונענים לכל גחמה של הילדים או שאנחנו מלאים ברגשות אשמה שלא מילאנו את רצונו של הילד שלנו, המסר הבלתי מילולי שעובר לילד הוא אתה מרכז העולם, הצורך בצמצום כרגע לא חשוב כמו התחושה הטובה והאושר שלך.  כשזה המסר שעובר הילדים שלנו  הם גם מתייחסים  כך לצורך בצמצום והופכים להיות דרשנים חסרי התחשבות לא משנה מה המצב הכלכלי כרגע או אפילו הרצון של ההורים אם לרכוש את מה שהם מעוניינים בו או לא.

מה קורה אם אנחנו באמת שוקלים את העניין הקנייה ומחליטים שכרגע לא מתאים לנו להוציא כסף על אותו טאבלט מבוקש, או כל דבר אחר, ממקום אמיתי שזאת המציאות כרגע.

המסר הבלתי מילולי משתנה, הילד מבין שהוא לא מרכז העולם, כרגע יש דברים חשובים יותר מהדרישה שלו. הוא מבין שיש ערך לכסף וסידרי עדיפויות על מה מוציאים אותו, הוא לומד על התנהלות, לומד להתחשב, לראות את האחר

בנוסף הוא לומד ערך חשוב לחיים וזה להתאים את עצמו למציאות קיימת, גמישות, יצירתיות, איך להשיג כסף

אז מה עושים?

מבינים ש'לא' או 'כרגע אי אפשר', אלו לא מילים גסות, להאמין בילדים ולדעת שהם מסוגלים לשמוע ולהבין את המצב.  

וכשאנחנו אומרים את ה'לא' שלנו ממקום בטוח שסומך על הילד, שיכול להבין את המצב, וללא כל ספק, כי באמת אין מה לעשות וכי באמת אי אפשר עכשיו, ולא ממקום מהוסס וחסר ביטחון. הילדים מקבלים את זה ואפילו לא מעיזים להתווכח.

בהצלחה!