איך להתמודד עם הפחד בהורות?

אני נפגשת עם הורים רבים שמספרים לי על הפחדים שלהם בהורות. הם מפחדים שהם לא עושים את הדבר הנכון עם הילדים שלהם. בהרבה סיטואציות הם מתחבטים עם עצמם שאולי לא נהגו כראוי עם ילדיהם, ולו רק היו יכולים לנהוג איתם אחרת.

מתעוררות הרבה שאלות כמו:

איך אני יודעת שמה שאני עושה בתור הורה הוא באמת הדבר הנכון?

איך אני יודעת שאני לא עושה טעויות?

ואם אני חס וחלילה טועה האם אני עושה נזק לילדים שלי?

השאלות האלו צצות בראשינו ומעסיקות אותנו יום וליל ומטרידות אותנו. הרבה פעמים זוהי נקודת הפתיחה שלנו כהורים. ואז כשצריך להחליט החלטות בקשר לילדים, אנחנו עושים זאת מתוך פחד גדול וחשש. פחד זה משתק אותנו כי לא משנה מה אנחנו עושים יש חשש בליבנו שאנחנו טועים ועושים נזק לילדים שלנו.

כשאנחנו מחלטים החלטות מתוך תחושת פחד כזאת שמערערת ומשתקת אותנו זה אף פעם לא יוצא טוב וכמו שבאמת היינו רוצים. תחשבו על כל דבר אחר בחיים, כשפועלים מתוך חוסר ביטחון וחשש  אף פעם לא מקבלים את התוצאות האופטימליות שהיינו רוצים.

כך גם בהורות שלנו, אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו שאנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות בכל סיטואציה ע"פ האינסטינקטים הטיבעיים שלנו 

איך זה שיש לנו כל כך הרבה דילמות?

ולמה אנחנו כ"כ מפחדים לטעות?

יש היום ריבוי גישות והרבה מאוד ספרים ומידע על חינוך, ריבוי גישות שמבלבל אותנו. אנחנו רוצים לבחור את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הדילמות שלנו בחינוך. אך אין תשובה אחת לדילמה שלנו ואנחנו לא יודעים באיזה דרך לבחור, כי אנחנו לא יודעים מה נכון. ואנחנו כל הזמן רוצים לבחור נכון ולא לטעות.

אז איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו עושים את הדבר הנכון בתור הורים?

במסכת נדה כתוב: "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואימו. אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים...והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים"...האדם מקבל מאביו ואימו את התכונות הפיזיות, הקב"ה מפיח באדם את הנשמה.

במסכת קידושין כתוב: "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואימו בזמן שאדם מכבד את אביו ואימו אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי בניהם וכיבדוני".

כאשר אנחנו מכבדים את ההורים אנחנו גם מכבדים את הקב"ה שהוא השותף השלישי ביצירת האדם.

מכיוון שהקב"ה, האב והאם שותפים ביצירת האדם. ההורים הם הצינור של הקב"ה בכל הנוגע לחינוך ילדים, ואין דבר יותר מדויק מבריאת האדם, וממפגש הנשמות בין הורים וילדיהם.

על כן התשובות נמצאות ממש אצלינו, כל מה שנחליט בכל סיטואציה שמזדמנת לנו זה הכי מדוייק לנו ולילדים שלנו, החשש והפחד הרחיקו אותנו מהאינסטינקטים הטיבעיים האלה שלנו  

ואם הקב"ה סמך עלינו שאנחנו ההורים הכי מדויקים לילדים שלנו אנחנו צריכים גם לסמוך על עצמנו ועל האינסטינקטים הטבעיים שלנו ולהיות בטוחים במה שאנחנו עושים, כי כל התשובות נמצאות בתוכנו.